|
|
מונחון לימודים גבוהים
|
|
א
אקדמיה
מוסד שבו פועלים אנשי מדע ורוח להרחבת הידע האנושי ולהפצתו. השימוש בכינוי אקדמיה מתייחס כיום למוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות להשכלה ספציפית (כגון האקדמיה הצבאית) ולגופים ממשלתיים בעלי סמכות פסיקה בתחומי ידע מסוימים (כגון האקדמיה ללשון, האקדמיה למדעים).
אגודת סטודנטים
גוף המייצג את הסטודנטים מול המוסד בו הם לומדים. כדי להיות חבר באגודה יש לשלם דמי חבר. לא בכל המוסדות קיימת אגודת סטודנטים. כלל האגודות במוסדות האקדמיים התאגדו תחת "התאחדות הסטודנטים בישראל". האגודה דואגת לרווחת הסטודנטים בנושאים שונים ולטיפול בבעיות פרטניות של סטודנטים.
אוניברסיטה
מוסד לימודים להשכלה גבוהה ולמחר, המעניק לבוגריו תארים אקדמיים.
אינטרני
כל תלמיד שנבחן במבחני בגרות במסגרת בית ספרו נקרא כך ("נבחן פנימי").
אקדמיזציה
השפעה של שיטות הלימוד של העולם האקדמי על עולמות לימוד אחרים, כגון עולם הלימוד בישיבות.
אקסטרני
תלמיד שנבחן ("נבחן חיצוני") בבחינות הבגרות ללא שסיים 12 שנות לימוד, או שסיים כיתה י"ב בלי להיבחן כתלמיד תיכון בבחינות הבגרות, או שהגדיר את עצמו ברישומי משרד החינוך כתלמיד "אקסטרני". בחינות הבגרות לנבחנים אקסטרנים ואינטרנים (רגילים) זהות לגמרי, מלבד הבדל בסמל השאלון.
ב
בחינת בגרות
בחינה ארצית שעורך משרד החינוך לתלמידי תיכון, הבודקת את ידיעותיהם במקצוע מסוים. לכל בחינה יש כמות יחידות לימוד, שהצלחה בבחינות במינימום של 21 יחידות לימוד חיצוניות ו-9 יחידות לימוד פנימיות נותנת זכאות ל"תעודת בגרות". ציון עובר בבחינת בגרות הוא 55 ומעלה. הבחינה מסכמת את לימוד המקצוע שבו היא עוסקת. הבחינות נערכות במועדי קיץ וחורף, לפי תוכנית הלימודים בכל מוסד.
בחינות הסמכה
(לעו"ד, שמאות מקרקעין, טו"ר, רואה חשבון, סוכני ביטוח, רפואת שיניים, סיעוד, מתווכים, מה"ט, מורי דרך, חוקרים פרטיים).
ג
גמול השתלמות
תוספת שכר הנהוגה במקצועות שונים ואצל מועסקים מסוימים, המוענקת למי שעבר הכשרה מקצועית או כללית בזמן העסקתו, ע"פ קריטריונים של המעסיק. תוספת שכר זו מטרתה לעודד את העובדים להרחיב את ידיעותיהם ואת השכלתם ע"י לימודים שונים, ובכך להפכם לעובדים מקצועיים יותר. המקצוע המפורסם ביותר בישראל בו נהוג להעניק גמול השתלמות הוא ההוראה, בו המורים מתאמצים לצבור זכאויות לגמול רבות ע"מ להגדיל את משכורתם הנמוכה יחסית.
ד
דוקטור
תואר שלישי, שניתן למי שהשלים את עבודת הדוקטורט שלו שהינה עבודה מחקרית.
דוקטורט
עבודת מחקר אקדמי מקיפה המציגה חידוש בתחום מסויים, שתלמידי תואר שלישי עורכים במסגרת לימודיהם לתואר דוקטור.
דוקטורנט
כינוי לאדם הנמצא במהלך הכנת עבודת הדוקטורט שלו.
דיסטרציה
עבודת מחקר המוגשת כתחליף לדוקטורט במקצועות מסויימים, ע"מ לקבל תואר "דוקטור" (Ph.D.).
דיקן סטודנטים
האחראי מטעם מוסד הלימודים על הטיפול הפרטני בסטודנטים. תפקידו לפעול לרווחת הסטודנטים באמצעות עזרה וייעוץ בבעיות אישיות, אקדמיות וכלכליות, ולחזק את הקשר של הסטודנט עם המוסד. הדיקן אחראי לעיתים גם על הענקת מלגות ע"פ קריטריונים שונים ומשמש כנציב פניות של הסטודנטים. אחראי גם על פעילויות חברתיות והתנדבותיות.
דמי רישום
ע"מ להירשם למוסד לימודים, ולהתחיל את תהליך הלימודים יש לשלם דמי רישום שנועדו להיות "הוכחת רצינות" של הנרשם שהוא אכן יבוא ללמוד באותו מוסד ויש לשריין לו מקום. דמי הרישום הם בד"כ כמה מאות ?, שבמקרה של ביטול ההרשמה לא מוחזרים בד"כ.
ה
המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג)
הגוף האוניברסיטאי העליון במדינת ישראל (גוף ממשלתי). המועצה אחראית על הקמת אוניברסיטאות חדשות, הרחבת אוניברסיטאות קיימות ואישור תארים, המלצה להכרה במוסדות אקדמיים, פיקוח על הענקת תארים מדעיים, העברת הכספים מהממשלה למוסדות והצעות לקידום חקירה מדעית בנושאים שונים. בראש המועצה עומד שר החינוך ולפחות שני שליש מחבריה הם בעלי מעמד אקדמי בכיר. החל משנת 2005, אחד מחברי המועצה הוא יו"ר "התאחדות הסטודנטים בישראל".
המרכז הארצי לבחינות והערכה
עמותה שהוקמה ע"י האוניברסיטאות בישראל, שתפקידה לטפל במרוכז בבחינות הכניסה למועמדים לאוניברסיטאות. המרכז מקיים מערך בחינות אחיד המשרת את כל המוסדות להשכלה גבוהה, במטרה להקל על המועמדים, הנרשמים לעתים ליותר ממוסד לימודים אחד. המרכז אחראי על כתיבת וביצוע הבחינה הפסיכומטרית.
הנדסאי
תואר שניתן ע"י מה"ט, על לימודים בתחומים טכניים שונים. אורך הלימודים לתואר זה הם בד"כ שנתיים, ולאחר השלמת ניתן להירשם בפנקס ההנדסאי של משרד התעשייה המשחר והתעסוקה. התואר מקביל ע"פ רוב לתארי מהנדס, אבל הוא כולל ידע יישומי ותיאורטי מצומצם יותר.
הצטיינות
סטודנטים שהישגיהם גבוהים, יכולים לסיים את התואר בהצטיינות. בד"כ סטודנט שהממוצע הכולל שלו בכל הקורסים עומד על 90 עד 94 יחשב כמי שסיים בהצטיינות (משתנה ממקצוע למקצוע). עם זאת, יש מוסדות בהם הדבר נקבע ע"פ חתך אחוזים מסוים של בעלי הציונים הגבוהים ביותר מבין כל הסטודנטים באותו מסלול. ההצטיינות נרשמת בד"כ בתעודת ההסמכה לתואר שהסטודנט מקבל מהמוסד עם סיום לימודיו.
הצטיינות יתרה
סטודנטים שהישגיהם גבוהים במיוחד, יכולים לסיים את התואר בהצטיינות יתרה. בד"כ סטודנט שהממוצע הכולל שלו בכל הקורסים עומד על 95 ומעלה יקבל הצטיינות יתרה (משתנה ממקצוע למקצוע). עם זאת, יש מוסדות בהם הדבר נקבע ע"פ חתך אחוזים מסוים של בעלי הציונים הגבוהים ביותר מבין כל הסטודנטים באותו מסלול. ההצטיינות היתרה נרשמת בד"כ בתעודת ההסמכה לתואר שהסטודנט מקבל מהמוסד עם סיום לימודיו.
התאחדות הסטודנטים בישראל
גוף המאגד את ארגוני הסטודנטים במוסדות הלימוד השונים. ההתאחדות מייצגת את כלל הסטודנטים מול משרדי הממשלה ומוסדות הלימוד בבעיות כלליות כמו גובה שכר הלימוד או בבעיות פרטניות של סטודנטים.
התמחות
במסגרת לימוד תואר בחלק מהמקצועות, ניתן להתמחות בתת מקצוע. המשמעות היא לימוד מוגבר של קורסים העוסקים בתת המקצוע של ההתמחות, במקום בקורסים הכלליים של אותו המקצוע. כמות הקורסים של ההתמחות משתנים ממוסד למוסד. לא כל מוסד יכול לרשום את נושא ההתמחות בתעודת התואר אותה הוא מעניק לבוגריו.
ו
ור"ה
ועד ראשי האוניברסיטאות. גוף בו חברים ראשי שבעת האוניברסיטאות הקיימות בארץ – בר אילן, ת"א, עברית, טכניון, באר שבע, חיפה ומכון וייצמן למדע. הגוף מייצג את האוניברסיטאות מול גופי הממשלה השונים ומול התאחדות הסטודנטים.
ות"ת
ועדה לתכנון ותקצוב. אחת מועדות המועצה להשכלה גבוהה. הועדה אחראית על חלוקת תקציב המדינה להשכלה גבוהה בין האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות.
ז
ח
חופשת סמסטר
חופשה מהלימודים במוסדות האקדמיים המתקיימת בין סמסטר לסמסטר ובין שנות הלימודים. אורך החופשה משתנה ובמהלכה נערכות הבחינות של הקורסים שנלמדו בסמסטר שהסתיים. את החופשה מנצלים הרבה מהסטודנטים למנוחה או עבודה בעבודות מזדמנות כדי לממן את שכר הלימוד שלהם.
חובת נוכחות
לכל קורס נקבע האם יש חובה הסטודנטים הלומדים אותו להימצא בכיתה או לא. החובה נקבעת בד"כ ע"י המרצה שמעביר את הקורס, או ע"י המזכירות האקדמית והדיקן. בד"כ חובת הנוכחות היא 80% מהשיעורים, כלומר שמי שלא נמצא עד 20% מהזמן יכול לגשת לבחינה ולא יורד לו ציון. ישנם מרצים שמורידים ציון על חוסר בנוכחות או שמונעים מלגשת לבחינה אם הסטודנט לא עמד בחובת הנוכחות. ישנם מרצים שלא מטילים חובת נוכחות בשיעורים אך נותנים בונוס בציון למי שנוכח ברוב השיעורים.
ט
טרימסטר
כאשר מחלקים את השנה האקדמית לשלושה חלקים במקום לשניים כפי המקובל, כל חלק נקרא "טרימסטר" (טרי = שלוש). נהוג במסלולים לאנשים עובדים שלומדים מספר שעות/ימים מצומצם בשבוע.
י
יום פתוח
מוסדות אקדמיים מקיימים 'יום פתוח' שאליהם הם מזמינים את המועמדים ללמוד אצלם, כדי לקבל מידע על הלימודים ולהתרשם מהמוסד באופן בלתי אמצעי. כדי ליצור לחץ על המועמדים להירשם למוסד, ניתנות ביום זה מתנות והטבות למי שמגיע אליו.
יחידת לימוד (יח"ל)
מבחני הבגרות מחולקים למבחן עבור כל מקצוע. כל מקצוע מחולק למספר יחידות לימוד כשכל אחת מהן כוללת תחום או נושא ראשי באותו המקצוע. ע"מ לקבל זכאות לתעודת בגרות צריך להשלים מבחני בגרות במינימום 21 יחידות לימוד חיצוניות ו-9 פנימיות.
יע"ל – מבחן ידע בעברית
בחינה המיועדת למי שנבחנים בבחינה הפסיכומטרית בשפה שאינה עברית, או מי שציון הבגרות שלו בשתי יח"ל בהבעה עברית היה נמוך מ-70. משך הבחינה כשעה וחצי, והיא כוללת שני חלקים: חלק ראשון - שאלות רבות-ברירה (אמריקאיות) – שני שליש מהציון, ובחלק השני הנבחנים מתבקשים לכתוב חיבור – שליש מהציון. הציון בבחינה נע בין 50 ל-150 נקודות, והוא תקף ל-10 שנים. הבחינה נערכת ע"י המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. חלק מהמוסדות מחשיבים את הבחינה כאחד מתנאי הקבלה.
ל
לימודי תעודה
לימודי מקצוע שאינם מזכים קבלת תואר אקדמאי. התעודה ניתנת ע"י המוסד המלמד ו/או ע"י ארגון הגג של בעלי אותו מקצוע, כגון לשכות מקצועיות, ולא ע"י המל"ג. לימודי תעוד הם לימודים פרקטיים המכשירים את הלומד לעבודה מעשית בתום לימודיו.
לש"ם – מבחן רמה לשונית ומילולית
מבחן להערכת הרמה הלשונית והמילולית בשפה העברית של המועמדים ללימודי הוראה במכללות. המבחן מורכב משאלות רב-ברירתיות ("אמריקאיות") הבודקות שלוש יכולות: עושר לשוני, הבנת הנקרא ותקינות לשונית. תוצאות המבחן משמשות למיון המועמדים לקורסי היסוד בלשון לפי רמתם. המבחן נערך באמצעות האינטרנט ע"י המכללה והמרכז הארצי לבחינות ולהערכה לפני או בתחילת שנת הלימודים הראשונה.
למידה מתוקשבת
למידה באמצעות מחשב. דרך האינטרנט, אינטראנט, לומדות (תוכנות ללימוד עצמי) או כל צורת למידה המשלבת מחשב בתהליך הלמידה.
לימודי ערב
לימודים אקדמאיים או לימודי מקצוע הנערכים בשעות אחרי הצהריים או הערב, ולא בבוקר. לימודים אלו מיועדים לאלו הצריכים לעבוד במקביל ללימודיהם, ואינם יכולים ללמוד במשך היום בשל כך. הלימודים במסלול ערב לעיתים נמשכים יותר זמן או יותר פעמים בשבוע, כיוון שהם נמשכים פחות זמן בכל פעם.
ליקויי למידה
שם כולל למגבלות רפואיות שבעטיין אדם מתקשה ללמוד מידע או מיומנויות חדשים, או להפגין את ידיעותיו באופן הצפוי מאדם בגילו ובמנת המשכל שלו. לקויי למידה הם אלה שיש להם הפרעות ספציפיות ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות, וזאת עקב שיבושים בתהליכים קוגניטיביים שהבסיס המשוער להם הוא נוירולוגי.
יכולתם האינטלקטואלית ממוצעת ומעלה, אך הם מגלים קשיים שונים בתפקודם הקוגניטיבי (תפקודי השפה והחשיבה, התמצאות במרחב ובזמן, הזכרון, הקשב והריכוז), ביכולתם המוטורית ובתאום התנועתי-תפיסתי שלהם.
לרבים מהם יש הפרעות בדרגות חומרה שונות בקשב ובריכוז, ולעיתים קרובות יש להם בעיות בהסתגלות למצבים המחייבים גמישות בתגובות. ההפרעות מלוות על פי רוב, בבעיות רגשיות עקב הכישלונות החוזרים ונשנים, ועקב התחושה של חוסר אונים, המובילים להתפתחות של דימוי עצמי וחרדות. המקור הדומיננטי לקשייהם הוא שיבושים בתפקודי המוח.
מ
מכינה קדם אקדמית
לשפר את סיכויי הקבלה לתארים מבוקשים, להקנות שיטות למידה הנדרשות ללימודים אקדמאים, לבסס את ידיעות התלמידים במקצועות: עברית, אנגלית, מתמטיקה ומדעי הטבע, ולסייע בבחירת מסלול לימודים. המכינה פועלת ע"פ רוב תחת המוסדות להשכלה גבוהה, ומכינה גם להשלמת או שיפור תעודת בגרות ולמבחני הפסיכומטרי.
מכללה אקדמית
מוסד העוסק במתן השכלה גבוהה לתואר ראשון ושני, שאינו מוסמך להעניק תואר דוקטור. המכללות פועלות בפיקוחה של המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), המאשרת להן את תוכניות הלימוד. ברוב המכללות לא מתבצע מחקר אקדמי כמו באוניברסיטאות, אך אין מניעה רשמית לכך.
ישנן מכללות פרטיות שאינן מתוקצבות על ידי המדינה, ולכן שכר הלימוד בהן גבוה יותר מאשר באוניברסיטאות, המתוקצבות על ידי הממשלה. תנאי הקבלה למכללות גמישים יותר בשל הביקוש הנמוך ביחס לאוניברסיטאות.
מבחן סף
שימש בעבר כקריטריון קבלה למוסדות להכשרת מורים. כיום המבחן לא מתבצע ואינו תקף יותר כתנאי קבלה ללימודי הוראה, כיוון שתעודת הוראה ניתנת רק בצמוד לתואר ראשון. הציון במבחן נע בין 40 ל-130. המבחן חולק לשלושה תחומים: לשון והבנת הנקרא, חשיבה מדעית וכמותית, אנגלית. כאמור, הוא אינו קיים עוד.
מבחן אמי"ר - בחינת מיון לרמות באנגלית
בחינה שנערכת ע"י המרכז הארצי לבחינות ולהערכה שנועדה לאפשר למוסדות הלימוד האקדמיים לסווג את רמת ידיעותיו של המועמד בשפה האנגלית, כדי שיהיה אפשר לשבץ אותו בקורסי חובה באנגלית או לפטור אותו מהם. הבחינה נערכת למועמדים שיש להם פטור מפסיכומטרי או שהוא כבר לא בתוקף, או עבור כאלו המעוניינים להוציא פטור מלימודי האנגלית. הבחינה בודקת שליטה סבילה בשפה האנגלית ברמה אקדמית, ע"י קריאת קטעי טקסט והבנתם. במבחן עצמו שלושה סוגים של שאלות: השלמת משפטים, הבנת הנקרא וניסוח מחדש. כל השאלות במבחן הן שאלות "רבות-בר?רה" (אמריקאיות).
ממ"י – מבחן מיון במתמטיקה
בחינה המאפשרת להעריך ידיעות וכושר חשיבה מתמטיים. ברוב האוניברסיטאות ובמוסדות נוספים היא משמשת אמצעי למיון המועמדים ללימודים שבהם נדרש רקע מוגבר במתמטיקה, נוסף על תנאי הקבלה הבסיסיים. ניתן להיבחן בבחינת המיון במתמטיקה גם בלי להירשם למוסד לימודים כלשהו. הבחינה נערכת ע"י המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, והיא נמשכת כשלוש שעות וחצי, בהם צריך לענות על שאלות רב-ברירתיות (אמריקאיות).
מסו"ק – מבחן סינון וקבלה
מבחן לחיזוי סיכויי ההצלחה בלימודים לקראת תואר אח/ות מוסמך/כת. כאשר מוסדות הלימוד אינם מסוגלים לקלוט את כל הנרשמים, עליהם לבחור מתוכם את בעלי הסיכויים הטובים ביותר להצליח בלימודים. בחינת מסו"ק מאפשרת לדרג את כל המועמדים ע"פ סולם הערכה אחיד. הבחינה מודדת ידע בארבעה תחומים: בתחום הסיעוד, בעברית, במתמטיקה ובאנגלית.
מגיסטר
תואר המוענק לבוגר תואר שני בחוג למדעים או להנדסה (M.Sc).
מהנדס
תואר הניתן למי שסיים בהצלחה לימודים של ארבע שנים לתואר אקדמי בתחום המדעים המדוייקים (B.Sc.). חוק המהנדסים והאדריכלים, מתיר את השימוש בתואר "מהנדס" רק למי שרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים, או זכאי להיות רשום בו. לרישום בפנקס זה זכאי מי שסיים לימודים במוסד להשכלה גבוהה באחד מענפי ההנדסה או האדריכלות.
מגמה
מסלול לימודים המתמקד בתחום מסויים מתוך מקצוע רחב יותר.
מועד הרשמה
תקופה בה ניתן להרשם ללימודים במוסד אקדמי לקראת שנת הלימודים הבאה. מועדי ההרשמה נפתחים בד"כ בינואר. בפקולטות ובמוסדות המבוקשים ההרשמה מסתיימת במרץ, ובמקומות בהן הביקוש נמוך ההרשמה יכולה להמשך עד ספטמבר.
מזכירות אקדמית
יחידה מנהלית בתוך כל מוסד להשכלה גבוהה האחראית על הטיפול בעניינים המנהליים בתוך המוסד, ביניהם תיאום מול מרצים, תיאום מועדי קורסים, מענה לשאלות סטודנטים, טיפול במשובים על מרצים, ניהול הנתונים של הסטודנטים, מועדי הבחינות והרישום לקורסים. במוסדות הגדולים לכל פקולטה או חוג ישנה מזכירות אקדמית עצמאית.
מלגה
סכום כסף הניתן במטרה לממן את שכר הלימוד של הסטודנט, בצורה של מענק כספי, סבסוד או פרס כספי. המלגה ניתנת ע"י קרנות מיוחדות, מוסדות הלימוד, משרדי ממשלה, תורמים פרטיים ועוד, בהתאם לקריטריונים שכל אחד מהגורמים הללו קובע לעצמו. המלגות ניתנות בשל סיבות כגון הצטיינות בלימודים, עבר צבאי, רקע עדתי, מקום מגורים, רקע סוציו-אקונומי נמוך, תרומה לחברה ועוד, בהתאם להמצאת מסמכים מתאימים. סכום המלגה יכול להיות בין מאות ? לכיסוי מלא של הוצאות הלימודים, כולל לעיתים דמי קיום.
מכללה פרטית
מוסד לימודים להשכלה גבוהה בבעלות פרטית שאינו נתמך ע"י תקציבי המדינה, ומממן את פעילותו משכר הלימוד של הסטודנטים ומתרומות. ע"פ החוק בישראל, כל מוסד להשכלה גבוהה חייב להיות מוגדר כמלכ"ר – מוסד ללא כוונת רווח.
מכללה אזורית
מכללה שהוקמה ע"י הרשות המקומית ומתקיימים בה לימודי מקצוע שאינם אקדמיים ומסלולי לימוד אקדמיים באחריות אוניברסיטה מוכרת ע"י המל"ג. הלימודים מתקיימים במכללה ובאוניברסיטה לסירוגין, תחת חסותה האקדמית של האוניברסיטה שהיא גם זאת הנותנת לבוגרים את התואר האקדמי.
ממוצע משוקלל
שיטת חישוב לציוני הבגרות בה מוסיפים ניקוד על ציונים במקצועות שנלמדו בצורה מוגברת (4 ו-5 יח"ל). בשיטה זו הממוצע יכול להיות יותר מ-100. שיטה זו משמשת לבדיקת העמידה בתנאי הקבלה של המוסדות להשכלה גבוהה.
מסלול דו חוגי
מסלול לימודים לתואר ראשון המשלב לימודים של שני מקצועות או התמחויות שונות.
מסלול משולב
מסלול לימודים לשני תארים במקביל, בסופו יקבל הבוגר שני תארים שונים. הקורסים המקבילים בין התארים ילמדו פעם אחת, אך הלימודים של שאר הקורסים יצרו עומס גדול על הסטודנט שיצריכו הארכת תקופת הלימודים או לימוד של יותר סמסטרים בשנה.
מעונות
מגורי סטודנטים במסגרת המכללה או האוניברסיטה.
מתרגל
חבר בצוות ההוראה האקדמי (בד"כ סטודנט לתואר מתקדם או בוגר התואר) המסייע למרצה הקורס לתרגל את הסטודנטים בחומר הנלמד, בודק את עבודותיהם ואת המבחנים, ע"פ הנחיות המרצה, ומסייע למרצה בהכנת חומרי הלמידה. לעיתים המתרגל ילמד חלק מחומר הקורס במסגרת שיעורי התרגול. לא לכל קורס יש מתרגל.
משרד רישום
לכל מוסד אקדמי ישנו משרד רישום שהוא הגורם המטפל ברישום וסינון המועמדים ללימודים במוסד. נקרא בחלק מהמקומות משרד לקבלת תלמידים (מלק"ת).
מוסמך
תואר "מוסמך אוניברסיטה" (Master) הינו מה שמכונה תואר שני.
מלש"ב (מיועד לשירות ביטחוני)
כל אזרח ישראלי או תושב קבוע מגיל 17-54 או 17-34 לנשים שיכולים להיקרא על-פי חוק להליכי מיון ושיבוץ לקראת גיוסם לצה"ל ובתנאי שלא גוייסו עדיין. ניתן לקבל פטור לשירות מסיבות דתיות (לבנות), בריאותיות או נפשיות, או לדחות את השירות לטובת לימודים תורניים באחת מהישיבות או המכינות, או במסגרת לימודי עתודה אקדמית.
מתא"ם – מבחן לתארים מתקדמים
מבחן ארצי אחיד המשמש לסינון בתהליך הקבלה ללימודי התואר השני בפסיכולוגיה, ומספק קריטריון קבלה אחיד ללימודים. המתא"ם הוא תנאי נוסף בין תנאי הקבלה ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה, וכל מוסד רשאי להחליט איזה משקל יש לתת לו בין שאר התנאים. המבחן אורך חמש שעות ומורכב משני חלקים: ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה (30% מהציון, 40 שאלות), וקריאת טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה והבנתם (70% מהציון, 50 שאלות). המבחן נערך פעם בשנה כחודש לפני תחילת שנת הלימודים, ע"י המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
מימ"ד – מבחן ידע למועמדי המכינות הדו-שלביות
מבחן שמטרתו לבחור מבין המועמדים למכינות הדו-שלביות את אותם מועמדים שהם בעלי הסיכוי הטוב ביותר לסיים בהצלחה את המכינה וללמוד בעתיד במוסד להשכלה גבוהה בישראל. המבחן מיועד למועמדים למכינות הדו-שלביות שרמת ידיעותיהם מקבילה לרמה של כיתה י' של ביה"ס התיכון ושיוכלו לעמוד בבחינות הבגרות במהלך 20-18 חודשי לימוד אינטנסיבי במכינה. הבחינה מודדת ידע בשלושה תחומים: עברית, מתמטיקה ואנגלית, נמשכת שלוש וחצי שעות ונערכת ע"י המרכז הארצי לבחינות ולהערכה במספר מועדים כל שנה.
מענק שחרור
מענק כספי המשולם לחיילי חובה המשתחררים מצה"ל מיד לאחר שחרורם, בתנאי ששירתו 12 חודשים מלאים לפחות. גובה המענק נקבע ע"פ מספר חודשי השירות והסיווג הצבאי כלוחם / תומך לחימה / אחר (ג'ובניק). המענק פטור ממס הכנסה. המענק ניתן גם לבני/ות שירות לאומי ששירתו 12 חודשים מלאים לפחות.
מענק עבודה נדרשת /מועדפת
מענק כספי חד-פעמי המשולם על-פי חוק הביטוח הלאומי, לחיילים משוחררים משירות חובה (עד שנתיים מהשחרור), שעבדו במשך שישה חודשים מלאים לפחות בעבודה נדרשת בתחומים: תחנות דלק, בניה, מלונאות, חקלאות, תעשייה ומלאכה. קבלת המענק מותנית בהגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי הכוללת מסמכים המוכיחים על סוג ותקופת העבודה. לחוברת הסבר על המענק של המוסד לביטוח לאומי.
מה"ט
"המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע". גוף ממשלתי האחראי על הכשרת טכנאים מוסמכים והנדסאים במקצועות הנדסיים-טכנולוגיים. מה"ט מעניק לבוגריו תואר 'הנדסאי', תואר 'טכנאי מוסמך' ותואר 'טכנאי מוסמך מן התעשייה', לאחר השלמת הלימודים באחת המכללות הכפופות לו. המכון פועל תחת 'משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה'. קובע את רמת הלימודים, התכנים, תנאי הקבלה, המבחנים ומנפיק את תעודות ההסמכה.
נ
נקודות זכות (נ"ז)
כל קורס אקדמי מזכה את הסטודנט שעמד בכל דרישותיו במכסה מסוימת של נקודות זכות. כמות נקודות הזכות שמקנה כל קורס תלויה בהיקפו ובמרכזיותו ביחס לתואר הנלמד. הקורסים מקנים בד"כ בין 2 ל-6 נקודות זכות. בחלק מהמוסדות ניתן לקבל נקודות זכות גם על התנדבות באישור המוסד. הלימודים לקראת כל תעודות הבוגר (תואר ראשון / מהנדס) מחייבים צבירה של לפחות 108 נקודות זכות. לתעודות הדו-חוגיות נדרשות יותר נקודות זכות, בלימודי הנדסה למשל נדרשות כ-160 נ"ז. בחלק מהמוסדות האקדמיים, חישוב שכר הלימוד לכל שנה נערך ע"פ מספר נקודות הזכות שצפוי לקבל הסטודנט על כל קורס שילמד באותה שנה.
ס
סמסטר
השנה האקדמית מחולקת לשני חצאים – שתי תקופות בנות ארבעה חודשים כל אחת בהם נערכים הלימודים – סמסטר א' וסמסטר ב'. ביניהן יש "חופשת סמסטר" בה נערכים המבחנים בקורסים שנלמדו בסמסטר שהסתיים. כאשר השנה האקדמית מחולקת לשלוש (כאשר לומדים גם 'סמסטר קיץ') כל חלק נקרא 'טרימסטר'.
סילבוס
לפני/בתחילת כל קורס אקדמי מפרסם המרצה את רשימת הנושאים שילמדו בקורס, את הדרישות מהסטודנטים כגון קורסי קדם, רשימות קריאה חובה ורשות, חובת נוכחות, הגשת עבודות, בחנים ומבחנים, מבנה הקורס ועוד. הסילבוס הוא למעשה תוכנית העבודה של הקורס.
סמינריון / עבודה סמינריונית
עבודת מחקר מקיפה שנדרש הסטודנט להכין במסגרת חובות התואר הראשון, בד"כ בשנה האחרונה של הלימודים. העבודה נחשבת כקורס המזכה בנקודות זכות, ולסטודנט יש מרצה המנחה אותו בכתיבת העבודה.
סטודנט שלא מן המניין
סטודנט שהחל ללמוד במסלול מסויים לפני שהשלים את תנאי הקבלה לאותו מסלול, ולימודיו מתאפשרים בתנאי שישלים אותם. למשל סטודנט לתואר ראשון שלא קיבל תעודת בגרות או סטודנט לתואר שני שצריך להשלים קורס במסגרת התואר הראשון. בד"כ המוסד מתנה את הלימודים בהשלמת תנאי הקבלה עד מועד מסויים.
ע
עבודת גמר
במסגרת לימודי התואר הראשון, נדרש הסטודנט להגיש עבודת/פרוייקט גמר, שהיא עבודת מחקר בתחום מסויים במסגרת המקצוע אותו הוא לומד. תכולת העבודה ואופייה שונה ממקצוע למקצוע. זו העבודה המקיפה והגדולה ביותר אותה נדרש הסטודנט להגיש במסגרת לימודי התואר הראשון.
ערעור על ציון
עתודה אקדמית – מסלול המשלב לימודים אקדמיים עם שירות צבאי. בוגרי כיתות י"ב יכולים ע"פ אישור מצה"ל ללמוד לתואר אקדמי ולאחר מכן להתגייס לתפקידים ייעודיים למשך מספר שנים גדול יותר, עם התקדמות בדרגות שונות מהדרגות הרגילות. מי שמשרת במסלול זה נקרא "עתודאי".
פ
פוסטדוקטורט
תקופת לימודים ומחקר שנעשית באופן עצמאי ע"י מי שנושא תואר "דוקטור". מוסדות אקדמיים מובילים מעסיקים בד"כ כמרצים רק מי שעבר תקופה כזו בת מספר שנים, לעיתים קרובות במוסדות אחרים דווקא.
פטור מקורס
ניתן לקבל פטור מקורס חובה במסגרת התואר ע"י מעבר מבחן רמה שמקובל בחלק מהמקצועות (אנגלית למשל), או ע"י הצגת רקע אקדמי קודם שכלל לימוד של נושאי הקורס או נושאים מקבילים.
פיקדון אישי לחיילים משוחררים
מענק כספי לו זכאי/ת כל חייל/ת שמשתחרר/ת משירות חובה בצה"ל. גובה המענק נקבע ע"פ סוג השירות (לוחם/תומך לחימה/אחר) ומספר חודשי השירות, וניתן לקבלה בפעם אחת או במספר פעמים. את המענק ניתן למשוך בכל בנק בישראל במשך 5 השנים הראשונות שלאחר השחרור מחובה, לטובת מימון: לימודים אקדמאים, הכשרה מקצועית, נישואין, רכישת דירה והקמת/הצטרפות לעסק. אם המענק לא מומש מהסיבות הנ"ל, מתום חמש שנים ועד תום שבע שנים מהשחרור ניתן למשוך אותו לשימוש חופשי. לאחר מכן המענק מבוטל.
פסיכומטרי
בחינה שנועדה לחזות את סיכויי ההצלחה בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה, שנערכת ע"י "המרכז הארצי לבחינות והערכה". הבחינה אחידה לכל המוסדות והציון בה משמש כתנאי קבלה ללימודים גבוהים, ע"פ סוג התואר והמקצוע. הבחינה נערכת בחמישה מועדים כל שנה, בכל רחבי הארץ. התוצאות נשלחות לנבחנים ולמוסדות אליהם הם ביקשו לשלוח אותן.
פקולטה
יחידה במוסד להשכלה גבוהה. מכילה בד"כ מספר מסלולים לתארים שונים הנמצאים תחת אותו נושא כללי.
פקטור
כאשר כלל הסטודנטים שנבחנו במבחן מסויים קיבלו ציון נמוך או גבוה באופן חריג מהמקובל, או שהיו שאלות שאף אחד מהנבחנים לא הצליח לפתור נכון, לעיתים מחליט המרצה להעניק תוספת או הפחתת ציון קבועה לכל הנבחנים. הפקטור יכול להיות בנקודות או באחוזים (לדוג' - לכל אחד מוסיפים 5 נק' על הציון או 10% על הציון).
פרוייקט גמר
במסגרת לימודי התואר הראשון, נדרש הסטודנט להגיש עבודת/פרוייקט גמר, שהיא עבודת מחקר בתחום מסויים במסגרת המקצוע אותו הוא לומד. תכולת העבודה ואופייה שונה ממקצוע למקצוע. זו העבודה המקיפה והגדולה ביותר אותה נדרש הסטודנט להגיש במסגרת לימודי התואר הראשון.
פרופסור
מינוי הניתן לחברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות, המלמדים בפועל (זהו לא תואר אקדמי). המינוי מקנה להם זכויות מסויימות. פרופסור שהפסיק ללמד במסגרות אקדמיות מכונה "פרופסור אמריטוס" וחלק מזכויותיו בטלות.
צ
ק
קמפוס
כינוי למתחם המבנים בהם מתקיימים הלימודים במוסדות האקדמיים.
ר
ראיון קבלה
שיחה אישית עם אחראי מטעם מוסד הלימודים על קבלת התלמידים, שבה נבדקת התאמתו של המועמד ללימודים מהיבטים שונים.
ש
שכר לימוד (שכ"ל)
התשלום עבור הלימודים. גובה שכר הלימוד במוסדות הממשלתיים אחיד והוא נקבע ע"י המדינה. גובה שכר הלימוד במוסדות הפרטיים נקבע ע"י כל מוסד. ישנם מוסדות בהם הסכום נקבע לפי מספר הקורסים בהם משתתף הסטודנט וישנם מוסדות בהם השכ"ל הוא קבוע לכל שנה. בכל מוסד ניתן לבקש מלגת לימודים (ע"ע), מטעמים שונים.
שעה אקדמית
משך שיעור אקדמי הנחשב כ"שעה אקדמית" לצורך חישוב כמות זמן הלימוד של כל מקצוע הוא 45 דקות.
שעות שבועיות
סך השעות האקדמיות (ע"ע) שהסטודנט לומד מידי שבוע בקורסים השונים.
שעות שנתיות
סך השעות האקדמיות (ע"ע) שהסטודנט לומד בשנה בקורסים השונים.
ת
תעודת בגרות
תעודה הניתנת ע"י משרד החינוך למסיימי תיכון או נבחנים אקסטרניים שעברו בהצלחה את הבחינות הברות בציון 55 ומעלה. המינימום של יחידות הלימוד שבהם צריך להיבחן כדי לקבל זכאות לתעודת בגרות, הוא 21 יחידות לימוד חיצוניות ו-9 יחידות לימוד פנימיות.
תזה
עבודת מחקר מקיפה במסגרת התואר השני. בלימודי התואר השני ניתן ללמוד בשני מסלולים: מסלול מחקרי הכולל הכנת 'תזה' שממנו ניתן להמשיך לדוקטורט, ומסלול לא מחקרי שאינו כולל עבודת מחקר והגשת תזה, שממנו לא ניתן להמשיך לדוקטורט. הסטודנט צריך להגיש לאישור את נושא המחקר של התזה, ולאחר האישור הוא עורך את המחקר והכתיבה בהנחיית מרצה המתמחה בתחום המחקר.
תואר ראשון
תואר "בוגר אוניברסיטה" (Bachelor) נחלק למספר סוגים, לפי תחום הלימודים. משך הלימודים לתואר "בוגר אוניברסיטה" ע"פ החוק הוא מינימום 3 שנים, ובהתאם לסוג התואר משך הלימודים הוא בין 3 ל-5 שנים. סוגי התואר הראשון: B.A., B.Sc., B.Ed., B.SW., LL.B., B.Tech., B.Des., B.Arch. (ההסבר המלא במאמר תארים אקדמיים -לעשות סדר בבלאגן).
תואר שני
תואר "מוסמך אוניברסיטה" (Master) נחלק למספר סוגים, לפי תחום הלימודים. תואר שני מחולק לשני מסלולים: מסלול מחקרי הכולל הכנת 'תזה' שממנו ניתן להמשיך לדוקטורט, ומסלול לא מחקרי שאינו כולל עבודת מחקר והגשת תזה, שממנו לא ניתן להמשיך לדוקטורט. אין בחוק פרק זמן מינימאלי ללימודי התואר השני, אך בד"כ משך הלימודים לתואר זה הוא שנתיים. סוגי התואר השני: M.A., M.B.A., L.L.M., M.Sc., M.E., M.Ed. (ההסבר המלא במאמר "לעשות סדר בבלאגן").
תואר שלישי
תואר "דוקטור", מקורו בלטינית ופירושו "מורה". התואר מוענק במרבית ענפי הלימוד בעקבות השלמתה של עבודת מחקר, ה"דוקטורט" או ה"דיסרטציה", שהיא עבודת מחקר אקדמית מקיפה המציגה חידוש בתחומה. ניתן להתחיל ללמוד לתואר "דוקטור" לאחר קבלת התואר השני. תלמידים מצטיינים יכולים לקבל הצעה להתחיל את לימודי הדוקטורט מיד לאחר קבלת התואר הראשון. סוגי התואר השלישי: Ph.D., LL.D., M.D., D.M.D., D.V.M. (ההסבר המלא במאמר "לעשות סדר בבלאגן").
תיק עבודות
מועמדים ללימודים בתחומי האומנות השונים כגון: עיצוב, צילום, אדריכלות, וכדו', נדרשים כחלק מתנאי הקבלה ללימודים להציג עבודות שעשו בעבר ע"מ לבחון את כישרונותיהם בתחום הנלמד, ולבדוק האם יש להם כישרון בסיסי שאותו יוכלו לפתח במהלך הלימודים.
תעודת גמר
במקצועות הלימוד בהם אין תארים אקדמיים, נהוג להעניק למסיים הלימודים תעודה מטעם המוסד המעידה כי סיים את לימודיו בהצלחה. חלק מהתעודות הללו מוכרות ע"י איגודים מקצועיים או המדינה לצרכי חישוב שכר או הצעת מועמדות לתפקיד, וחלקן לא. בתעודה בד"כ רשום את המקצוע הנלמד, היקף זמן הלימודים ואת הציון הסופי.
תנאי קבלה
דרישות בסיסיות אותם מציב כל מוסד לימודים בפני המועמדים ללמוד בו, שנועדו לסנן מועמדים שאינם מתאימים ללימודי המקצוע או לרמת הלימודים בו.
B.A. – ע"ע תואר ראשון.
M.A. – ע"ע תואר שני.
Ph.D. – ע"ע תואר שלישי
B.Sc. – ע"ע תואר ראשון.
GMAT - Graduate Management Admission Test
GRE - Graduate Record Examination
SAT - Scholastic Aptitude Test
|
|
|
.jpg)