|
|
מונחון לימודים תורניים
|
|
א
אולפנא
מוסד לימודים לבנות דתיות בכיתות ט-י"ב. המקבילה הנשית לישיבה תיכונית. ההבדל בין אולפנא לתיכון הוא העיסוק המוגבר במקצועות הקודש התורניים. בחלק גדול מהאולפנות הבנות נשארות לגור בפנימיה. מקור השם בתרגום אונקלוס לביטוי "אהל מועד" ? "בית אולפנא", ע"ש לימוד התורה שהיה באהל מועד.
אולפנית
אולפנא "לייט". בד"כ אולפנית היא מוסד הנמצא בין אולפנא קלאסית לתיכון דתי, כשההבדלים ביניהם לעיתים חסרי משמעות והם רק סמנטיים. באולפניות אין פנימיה.
איגוד ישיבות ההסדר
גוף שהוקם ע"י ישיבות ההסדר על מנת לייצגם בפני מוסדות הצבא, המדינה, התקשורת ונוספים. כיום חברות באיגוד 43 ישיבות הסדר הפזורות בכל הארץ. האיגוד מטפל בכל הנושאים שבין ישיבות ההסדר לבין הצבא, כמו רישום להסדר, חיול, גיוס לצה"ל ולווי התלמידים תוך כדי שירותם הצבאי. האיגוד עוסק גם בגיוס משאבים לישיבות ההסדר, ובפרסום והסברה כלפי תלמידי י"ב. האיגוד קיים מזה כ-30 שנה.
איגוד הישיבות הגבוהות הלאומיות
ארגון המאגד את 16 הישיבות הגבוהות המשויכות לציבור הדתי לאומי, המייצג אותן מול גופים שונים ומרכז את פעילותן מול משרדי הממשלה.
ב
בין הזמנים
הכינוי של החופשים בישיבות. יש שלושה כאלו בשנה: ממוצאי יום כיפור עד סוף תשרי, כל חודש ניסן, מתשעה באב עד סוף חודש אב.
בית מדרש
הכינוי של אולם הלימוד בישיבות ובמוסדות חינוך תורניים. מקור השם בחז"ל.
בית מדרש לנשים
כינוי למוסדות לימוד תורה המיועדים לנשים. לעתים מקביל למדרשה לנשים.
בני"ש
ראשי תיבות של "בן ישיבה", כינוי רווח לתלמידים הלומדים במסגרת ישיבות הסדר, וגם המונח הצבאי לתלמידים וחיילים המשרתים במסלול הסדר.
ג
גמול השתלמות
תשלום שניתן לעובד שסיים תוכנית לימודים, בקורסים שאושרו ע"י מקום העבודה שלו וע"י הועדה לגמול השתלמות, כמקורות ידע חיוניים להתפתחותו המקצועית. ערך גמול ההשתלמות מחושב ע"פ מספר שעות הלימוד בתוכנית והסכמי השכר במשק. מטרת הלימודים הינה לפתח את המקצועיות של העובד, ועל כן המעביד מעוניין לעודד אותו ללמוד, בצורה של תוספת שכר. ישנם כיום קורסים בתחומים רבים המוכרים לגמול השתלמות.
גרעין תורני
קבוצת משפחות דתיות שגרות בצורה מרוכזת בלב אחת הערים או עיירות הפיתוח. הגרעין פועל כמרכז רוחני ודתי שמטרתו להתחבר לעם ישראל ולהשפיע על סביבתו. בהרבה מהגרעינים פועלת ישיבה המשמשת כמרכז הגרעין. חברי הגרעין פועלים בד"כ גם בתחומים של סיוע לקהילה בלימודים, פעילויות תרבות, סיוע לנזקקים ועוד. הגרעינים מאוגדים כיום תחת "קרן קהילות- להתחדשות קהילות בישראל" (המחליפה את "קרן מורשת" שנסגרה) או תחת רשת "שעלי תורה". נכון לשנת תשס"ח ישנם כ-60 גרעינים תורניים בכל רחבי הארץ.
ד
דח"ש ? דחיית שרות
כל בוגר י"ב שמעוניין להמשיך ללמוד לימודים תורניים באחת המסגרות, צריך לדחות את שירותו בצה"ל בתהליך שנערך עד פורים של כיתה י"ב. לאחר הדחייה התלמיד נמצא במעמד של 'דחיית שירות' עד לכניסתו לאחד המסלולים השונים כגון ישיבת הסדר או גיוס רגיל לצה"ל. בתקופת הדחייה, חובה על התלמיד להצהיר מפעם לפעם על מעמדו ולחדש את דחיית השירות שלו, בפני גורמים שונים, בהתאם למסלול בו הוא נמצא.
ה
הסדר "מרכז"
מסלול שנועד לאפשר לבחורים המעוניינים ללמוד תורה לאורך שנים בישיבות אך גם לשרת שירות מקוצר בצה"ל. המסלול נקרא ע"ש ישיבת "מרכז הרב" ונערך עד היום בתיאום עמה. במסגרת המסלול מחוייב התלמיד להישאר בישיבה עד גיל 29 (למעט חריגים), ומגיל 22 הוא יכול להתחיל את שירותו הצבאי שאורכו נקבע לפי היחידה בה הוא משרת. השירות בצה"ל הוא כבודדים במחלקות רגילות. בתקופת הלימוד בישיבה התלמיד נמצא במעמד "דחיית שירות" ומצהיר על כך ש"תורתו אומנותו". הסדר מרכז מיושם במספר מצומצם של ישיבות גבוהות לאומיות.
ז
זמן אלול, זמן חורף, זמן קיץ
"זמן" הוא השם של תקופת הלימוד בישיבות. שנת הלימודים שמתחילה ב-א' אלול ומסתיימת בט' באב נחלקת לשלושה חלקים:
'זמן אלול' ? א' אלול עד יום כיפור.
'זמן חורף' ? א' חשוון עד כ"ט אדר.
'זמן קיץ' ? א' אייר עד ט' אב.
הימים שבין התקופות הללו נקראים "בין הזמנים" ובהם יש חופש מהישיבות.
ח
חיול
היום בו האזרח הופך לחייל. בני ישיבות שנמצאים במסלול הסדר מגיעים לבקו"ם בתל-השומר ליום אחד בו הם עוברים בדיקות, חיסונים, תיעוד מכל מיני סוגים ובסוף הם מקבלים את תעודת השל"ת. מיום זה מתחילים להיספר חודשי ה"הסדר".
חברותא
מלשון חבר. שותף ללימודים. לימוד בחברותא הוא לימוד משותף של שניים את אותו החומר. זוהי צורת הלימוד הקלאסית בעולם הישיבות.
י
ישיבה גבוהה
ישיבה בה הדגש הוא על לימוד לטווח ארוך, ולכן אין בישיבות אלו מסלול "הסדר" רגיל, אלא ניתן להתגייס בד"כ במסלול "הסדר מרכז", לשירות רגיל של 3 שנים או דרך ישיבת הסדר אחרת.
ישיבת הסדר
ישיבה על-תיכונית המשלבת לימוד תורה עם שירות צבאי מקוצר במסגרת הומוגנית, ב"מסלול הסדר". כיום יש מעל 40 ישיבות הסדר המאוגדות תחת "איגוד ישיבות ההסדר".
ישיבה קטנה
ישיבה לגיל תיכון (ט-יב), בה לומדים לימודי קודש בלבד ברמה גבוהה. בכיתה יב ניתן להשלים את כל בחינות הבגרות בשנה אחת, במסגרת המכינה לבגרות של עמותת "ישיבה קטנה לאומית", שהוקמה על ידי הישיבות הקטנות.
ישיבה תיכונית
ישיבה לגיל תיכון (ט-יב) המשלבת לימודי קודש מוגברים עם לימודי שאר מקצועות החול.
כ
כולל אברכים
בית מדרש לתלמידים נשואים הקרואים "אברכים". האברכים מקבלים בד"כ מלגת קיום חודשית, ע"מ שיוכלו ללמוד תורה ללא עול פרנסה. הכסף למלגות מגיע מתורמים ומתקציבים ממשלתיים. כיום ברוב הישיבות יש גם מסלול של כולל, ויש בתי מדרש מעטים שפועלים רק במתכונת של כולל (ללא רווקים).
מ
מגיד שיעור
רב/אדם המעביר שיעור במוסד לימודים תורני, בד"כ כמרצה מן החוץ.
מדרשה לבנות
מוסד על תיכוני ללימוד תורה לנשים. מיועד לבנות לפני, אחרי או תוך כדי שירות לאומי וצבאי.
מחלקת בני"ש
מחלקה המורכבת מחיילים שהתגייסו ביחד דרך ישיבות הסדר ב"מסלול הסדר" ומשרתים שירות מקוצר. המחלקה מורכבת מתלמידים ממספר ישיבות. השירות יחד נועד להקל על החיילים את ההתמודדות האמונית וההלכתית במהלך השירות הצבאי. המחלקה היא חלק מפלוגת מסלול רגילה, ומקבלת בד"כ את הזכויות של החיילים הדתיים בצבא ביתר קלות מחיילים דתיים המשרתים כבודדים. פעמים רבות מחלקת הבני"ש מקבלת את תואר המחלקה המצטיינת בסוף הטירונות או האימון מתקדם, בשל הגיבוש בין חבריה והמוטיבציה הגבוהה שלהם.
מח"ל הסדר
מסלול המאפשר לבני חו"ל ללמוד בישיבה במעמד של תייר (ברישום מול משרד הפנים) ולהתגייס לשורות צה"ל במסגרת תוכנית מח"ל הסדר. המסלול באורך 21 חודשים מיום הרישום למסלול (ולא מיום הגיוס עצמו), כאשר השירות הפעיל נע בין 13 ל-14 חודשים. חיילי מח"ל הסדר משובצים למחלקות בני"ש יחד עם חבריהם ללימודים בישיבה. מסלול זה מיועד גם לבעלי אזרחות ישראלית המתגוררים בחו"ל.
מכינה קדם צבאית
מוסד על-תיכוני ללימודי תורה, המיועד להכשיר בוגרי תיכונים וישיבות תיכוניות לשירות בצה"ל, מבחינה רוחנית, הלכתית ופיזית. הלימודים במכינה נמשכים בד"כ שנה עד שנתיים. בוגרי המכינות משרתים בצבא שרות מלא.
מלגה (לאברכים)
תלמידי ישיבות גבוהות או ישיבות הסדר המתחתנים במהלך לימודיהם ורוצים להמשיך ללמוד תורה גם לאחר החתונה, הופכים להיות אברכים. ע"פ חוק, זכאי כל אברך למלגת קיום בסך כמה מאות שקלים מהמדינה, שמגיעה אליו דרך המוסד בו הוא לומד. ברוב המוסדות מוסיפים לסכום זה כמה מאות עד אלפי שקלים שגוייסו מתורמים, ע"מ לאפשר לאברך להמשיך ללמוד ללא עול פרנסה. קבלת מלגה מותנית לעיתים במספר קריטריונים שאותם מגדירים המוסדות או משרדי הממשלה. בשל המצוקה התקציבית בה נמצאות מרבית הישיבות כיום, חלק גדול מהישיבות לא נותנות השלמת מלגות לאברכים שלא צמחו בישיבה כרווקים אלא הגיעו אליה לאחר חתונתם.
מלש"ב (מיועד לשירות ביטחוני)
כל אזרח ישראלי או תושב קבוע מגיל 17-54 או 17-34 לנשים שיכולים להיקרא על-פי חוק להליכי מיון ושיבוץ לקראת גיוסם לצה"ל ובתנאי שלא גוייסו עדיין. ניתן לקבל פטור לשירות מסיבות דתיות (לבנות), בריאותיות או נפשיות, או לדחות את השירות לטובת לימודים תורניים באחת מהישיבות או המכינות, או במסגרת לימודי עתודה אקדמית.
מסלול הסדר
בוגרי י"ב יכולים לדחות את גיוסם לצה"ל ולהכנס למסלול הסדר באחת מישיבות ההסדר. המסלול נמשך בד"כ 48 חודשים ומתחיל בסוף שנת הלימודים הראשונה בעת ה"חיול" לצה"ל. המסלול מחולק לתקופת לימודים בישיבה במעמד של"ת, תקופת שירות פעיל בצה"ל במעמד "חוגר" (16 חודשים בד"כ), ותקופת לימודים נוספת במעמד של"ת. במסגרת המסלול ניתן לצאת לקורסי פיקוד זוטר וקצונה.
מרכז ישיבות בני עקיבא
רשת החינוך הדתי לאומי שהוקמה בשנת ת"ש על ידי הרב משה צבי נריה זצ"ל. הרשת מונה בשנת תשס"ח 8 ישיבות הסדר, 26 ישיבות תיכוניות, 19 אולפנות לבנות ובתי חינוך גבוה לבנות ו - 4 תיכוניים דתיים. בראש המרכז עומדים הרב חיים דרוקמן והרב אברהם צוקרמן. הרשת פועלת בשם מוסדותיה מול משרדי הממשלה ותורמים, ומרכזת פעילות משותפת של תלמידי המוסדות, לעיתים בשיתוף עם תנועת בני עקיבא.
משגיח /מנהל רוחני
רב האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים שמחוץ לסדר הלימוד עצמו. בישיבות רבות המשגיח הוא דמות כריזמטית והוא בעל השפעה רבה על עולמם הרוחני של התלמידים ועל דמותה של הישיבה. תפקידו לתת יעוץ רוחני ושיחות מוסר לתלמידים.
נ
נח"ל חרדי
הוקם במטרה לאפשר את גיוסם של בני נוער מהמגזר החרדי המשתייכים להסדר "תורתו אמנותו" ואינם לומדים בישיבות. המשרתים בנח"ל החרדי מבצעים שירות קרבי בצה"ל בתנאים שמאפשרים להם לשמור על אורח חייהם הדתי, הכוללים: זמני תפילות מסודרים מדי יום, שיעורי תורה מפי רבנים מהאזרחות, מזון כשר למהדרין וכדומה. לבסיסי הנח"ל החרדי אין כניסה לחיילות ונשים ולחיילים לא מועברת הדרכה ע"י חיילות. גיוס לנח"ל החרדי הוא לשירות של שלוש שנים: שנתיים שירות קרבי ואחריהם שנת לימודים (ניתן לשרת שלוש שנים מלאות ללא שנת לימודים). החלק הצבאי כולל 24 חודשים בהם עוברים הסמכה ללוחם חי"ר (רובאי 07), תעסוקה מבצעית ואימונים (בסיסי היחידה נמצאים בבקעת הירדן). שנת הלימודים כוללת השלמת השכלה או רכישת מקצוע והתנדבות בקהילה. הנח"ל החרדי הוא גדוד עצמאי הנקרא "נצ"ח יהודה" (גדוד 97) השייך לאגד 900 ("גדודי התשעים").
ס
סדר ? בוקר, צהריים, ערב
בעולם הלימוד הישיבתי נהוג לחלק את יום הלימודים לשלושה חלקים: סדר בוקר, סדר צהרים וסדר ערב. סדר בוקר מתחיל אחרי ארוחת בוקר ונמשך עד שעה 13:15 לערך. בסדר זה לומדים ברוב הישיבות גמרא בעיון בחברותות והוא מסתיים בד"כ בשיעור על החומר שמעביר הר"מ. סדר צהריים מתחיל לאחר מנוחת הצהריים ותפילת מנחה, בד"כ בין השעות 15:00 ? 16:00 ונמשך עד ארוחת ערב או תפילת ערבית בין השעות 19:00 ל-20:00. בסדר ערב לומדים בחברותות בד"כ גמרא עיון או בקיאות, ונערכים בסיומו או במהלכו שיעורים שונים מפי הרמי"ם באמונה, תנ"ך, הלכה ועוד. סדר ערב מתחיל לאחר תפילת ערבית וארוחת ערב בשעה 21:00 לערך, והוא נמשך אל תוך הלילה כפי כוחותיו של כל אחד. בסדר זה מקובל ללמוד דברים יותר פשוטים או מופשטים בחברותות, לבד או במסגרת שיעורים.
סמיכה לרבנות
העברה של הסמכות לפסוק הלכה מהרב לתלמידו. הסמיכה נמשכה ממשה רבנו ועד תקופת המשנה, אז פסקה ואיבדה את משמעותה ההלכתית. כיום הסמיכה לרבנות המוכרת ע"י מדינת ישראל חסרת משמעות הלכתית, והיא המלצה בלבד על האדם המחזיק בה, על יכולתו לשמש כרב ? "יורה יורה". הסמיכה ניתנת ע"י רב מוכר או למי שעבר את מבחני הרבנות הראשית לישראל. בחלק גדול מישיבות ההסדר והגבוהות יש כיום מסלולי הכנה למבחני הסמיכה של הרבנות הראשית.
סמיכה לדיינות
אישור "ידין ידין" מטעם הרבנות הראשית לישראל המסמיך רב להיות כשר לדון כדיין בבתי הדין הרבניים. כדי לקבל את הסמיכה יש לעבור מבחנים מקיפים בהלכה. בחלק קטן מהישיבות ישנו מסלול הכנה לקראת בחינות הרבנות לדיינות, בד"כ במסגרת "כולל דיינות" מיוחד, שכן הלימודים לקראת ההסמכה נמשכים כשבע שנים, ובודדים מאלו העוברים את המבחנים זוכים להתמנות לתפקיד של דיין בבתי הדין הרבניים של הרבנות הראשית לישראל.
פ
פורום המדרשות התורניות לבנות
גוף המרכז את פעילות המדרשות התורניות לבנות מול משרדי הממשלה וגורמים אחרים, במטרה למנף את פעילותן. הפורום הינו עמותה המאגדת בתוכה כ-25 מדרשות תורניות לבנות הפזורות ברחבי הארץ, שבהן לומדות כ-1000 בנות, לפני ואחרי שרות לאומי, בתוכנית מלאה, ועוד כ-2500 נשים ונערות בתוכניות חלקיות. הנהלת הפורום מורכבת מחמישה מנהלי ומנהלות מדרשות שונות.
ק
קרן קהילות
ה'קרן להתחדשות קהילות בישראל' היא ארגון הגג של מרבית הגרעינים התורניים הפרוסים ברחבי הארץ, ותפקידה לשרת את הגרעינים, לשפר את הרמה המקצועית של תפקודם ולתמוך בתוכניות המוגשות על-ידם בעזרת תקציבים, תרומות ועזרה מקצועית. הקרן הוקמה בשנת 2006 ע"י הרב ד"ר דניאל טרופר, מייסד ונשיא "גשר".
ר
ראיון קבלה
בכל מוסד חינוכי יש לעבור ראיון אישי עם ראש המוסד או מישהו מטעמו כדי להתקבל ללימודים במוסד. הראיון נערך בד"כ בארבע עיניים, והמרואיין נשאל בו שאלות אישיות על קורות חייו, משפחתו, השכלתו, אופיו ועוד.
ר"מ
ראשי תיבות של "ריש מתיבתא" ? ראש ישיבה בארמית, תואר שמקורו בגמרא. כיום הפך הכינוי 'ר"מ' לתואר הניתן למחנכים בישיבות תיכוניות ולרבנים המלמדים בעיקר גמרא בישיבות העל-תיכוניות.
ש
שיעור א', ב' ...
שנתון הלימודים בישיבות מכונה "שיעור". תלמיד בשנה הראשונה ללימודיו בישיבה נמצא ב"שיעור א' " וכן הלאה.
שירות לאומי
בוגרות י"ב שאינן מתגייסות לצה"ל מסיבות דתיות, יכולות לשרת בשירות לאומי במשך שנה או שנתיים. השירות הוא תרומה לחברה ונערך במסגרות שונות כגון בתי ספר, בתי חולים, עמותות, משרדי ממשלה שונים ועוד. השירות מוכר ע"י המדינה ומזכה בהטבות שונות הדומות למשרתות בצה"ל. כיום פועלות מספר עמותות המרכזות את המתנדבות לשירות לאומי, בהן עמינדב, האגודה להתנדבות ובת-עמי.
שכר לימוד (שכ"ל)
הלימודים עולים למוסד כסף. חלק מהכסף משולם ע"י התלמיד או הוריו, וחלקו מסובסד בד"כ ע"י המדינה ותורמים. גובה שכר הלימוד משתנה ממוסד למוסד והוא נקבע לפי כמות ואיכות השירותים שהמוסד נותן לתלמיד כגון ארוחות, פנימיה, ולפי כמות הכספים שהמוסד מצליח לגייס באופן קבוע. בכל מוסד ניתן לבקש הנחה בשכר הלימוד או מלגת לימודים, מטעמים שונים.
שלב ב'
גיוס לצה"ל לתקופה של 4-6 חודשים בלבד שמטרתו להכשיר את החייל לשירות מילואים ע"י טירונות והכשרה מקצועית. לשלב ב' יכולים להתגייס עולים חדשים מבוגרים או תלמידי ישיבות גבוהות ע"פ תנאים שונים.
של"ת ? שירות ללא תשלום
פרקי הזמן בין החיול לשחרור שבהם חיילי ישיבות ההסדר או השילוב לומדים בישיבה נקראים של"ת, שכן בפרק זמן זה התלמיד הוא במעמד של חייל צה"ל אולם אינו משרת בפועל, ולכן הוא לא מקבלים שכר על שירות זה. מעמד זה מקנה זכויות של נסיעות מוזלות בתחבורה ציבורית עם הצגת כרטיס של"ת (דומה לכרטיס מילואים), ומאידך חובות כגון איסור לעבוד, איסור יציאה לחו"ל ללא היתר, והתגייסות לשירות חובה פעיל בעת חירום.
שעלי תורה
רשת ארצית של גרעינים תורניים וחינוכיים הפרוסים ברחבי הארץ, המשלבת פעילות חינוכית-תורנית ("שעלי תורה"), ופעילות רווחה ומפעלי חסד ("שעלי תקווה"). הגרעין הראשון הוקם בבית שמש בשנת תשמ"ח (1988), על ידי משפחות בוגרות ישיבת שעלבים, בהנהגת הרב רחמים נסימי. הגרעינים שהוקמו על ידי שעלי תורה פרוסים כיום ברחבי הארץ ומונים מאות משפחות ומתנדבים.
ת
תורתו אומנותו
מושג תלמודי שנועד לתאר אדם שלימוד התורה (תורתו) הוא עיסוקו העיקרי (אומנותו = מקצועו). כיום הביטוי משמש לתיאור מעמד משפטי המאפשר לצעירים בגיל גיוס לצה"ל הלומדים תורה בישיבה, וזהו עיסוקם היחידי, לדחות את שירותם הצבאי עד לאחר סיום לימודיהם בישיבה וגיוס לצה"ל, או עד כניסתם למסלול "הסדר" או "הסדר מרכז". בפועל, הסדר זה מאפשר לרוב הגברים מהמגזר החרדי שלא לשרת בצבא או לבצע שירות מקוצר ביותר (ארבעה חודשי סדיר הנקראים שלב ב').
מקור המונח תורתו אומנותו לקוח מדברי התלמוד במסכת שבת יא,א: "חברים שהיו עוסקין בתורה מפסיקין לק"ש, ואין מפסיקין לתפלה. א"ר יוחנן לא שנו אלא כגון רבי שמעון בן יוחאי וחבריו שתורתן אומנותן".
תנאי קבלה
דרישות בסיסיות אותם מציב כל מוסד חינוכי ביחס למועמדים ללמוד בו, שנועדו לסנן מועמדים שאינם מתאימים לאופי המוסד או לרמת הלימודים בו.
תעודת בגרות
תעודה המוענקת לכל בוגר בית ספר תיכון או נבחן חיצון שעמד בהצלחה בכל הדרישות הלימודיות והחוקיות של משרד החינוך בישראל. התעודה מוענקת על ידי אגף הבחינות במינהל הפדגוגי, האחראי על קיום מערכת הבחינות הממלכתיות - חיצוניות ועל ידי בית הספר אותו סיימו התלמיד או התלמידה. התעודה כוללת את נתוני התלמיד, את שם בית-הספר אותו סיימו, ואת רשימת המקצועות בהם נבחן התלמיד במסגרת בית הספר ובמסגרת חיצונית. לכל מקצוע בתעודת הבגרות מוגדרת גם רמת הבחינה והציון שניתן לתלמיד במקצוע. התעודה משמשת את רוב המוסדות להשכלה גבוהה למיון המועמדים שלהם, ומקנה זכאות ללימודים במוסד להשכלה גבוהה. תעודה זו משמשת גם חלק מתנאי הקבלה לעבודה ע"י מעסיקים שונים.
תעודת הוראה
תעודה הניתנת ע"י משרד החינוך ומוכרת ע"י המועצה להשכלה גבוהה למסיימי לימודי הוראה, ומקנה להם רשיון לעסוק בהוראה בבתי ספר וחטיבות עליונות הנמצאים תחת פיקוח משרד החינוך. כיום לאחר קבלת תעודת ההוראה יש לעבוד שנה בהוראה במסגרת סטאז' בו נמצא המורה תחת פיקוח וחניכה של מורה ותיק יותר. התעודה ניתנת כרשיון לעסוק בהוראה בנושא בו התמחה המורה במסגרת לימודיו. כיום, חלק גדול מישיבות ההסדר מאפשרות לתלמידיהם ללמוד הוראה לאחר פרק השירות הצבאי, וחלק גדול מהמדרשות לבנות מאפשרות לתלמידות ללמוד הוראה במסגרת אחת מהמכללות האקדמיות לחינוך.
|
|
|
.jpg)